מה מנהל אותנו

אחת המתאמנות שלי ניסתה להמנע באופן קבוע מתחושת אשמה כלפי ילדיה. במהלך קורס, בו למדה, נהגה להתקשר בכל הפסקה הביתה. כדי לא להרגיש אשמה, היא ביצעה פעולה – חיוג ושיחה. המניע להתקשרות איננו געגוע אותנטי. המניע הוא אקמול לרגש שנתפס כשלילי.

 

מה ניהל אותה? הרצון לא להרגיש.

המתאמנת התרחקה מהאותנטיות שלה, התחילה את הזיוף. ומה עם הילדים והעולם? הם מקבלים פעולה מתוך זיוף. ואז מה קורה? היא מאבדת את היכולת להתגעגע, וילדיה את האפשרות להיות מושאי געגוע אמיתי.

התנהלות כזו יוצרת עומס על ערוצי התקשורת. עומס שעוצר או מעוות את המסר המקורי ומעביר אותנו לאזור רגשי אפור. באזור הזה המצב הוא של: ′איך אתה מרגיש? בסדר.′ טווח התנועה של המטוטלת הרגשית נע בין ′ככה ככה′ ל′לא רע′.

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

אפשר לבחון כל תופעה בכמה סדרי גודל. כשקצים באפרוריות בחיינו, פעולת הצלה אפשרית באופן מיידי בפרטים הקטנים.

מרגיש כאב? שאל את עצמך: כמה זמן זה יקח? (בדרך-כלל לא יותר מ-10-15 דקות) וחיה עם זה. אל תתנהל לתוך פעולה מזוייפת. הצמד בכנות לעצמך. הפרדוקס הוא שאם תתן למעט כאב את מקומו – תשחרר את העננה השחורה שמלווה את חייך. העננה היא מצבור הכאבים הבלתי מורגשים חלקי משך חייך.

דפוס

הישנותה של התנהגות, שמקורה בהימנעות כזו מרגש אותנטי יוצרת דפוס. אני מנסה להמנע מרגשי אשמה, לכן אני פועלת – מטלפנת לילדי. השאלה שהופכת את הגילוי לבעל ערך היא שאלת המחיר. מה המחיר שאת משלמת?

בדרך כלל חשיפת הדפוס היא תהליך הפוך. משהו מטריד. הדבר שמטריד הוא המחיר שאנו משלמים. במקרה שלנו, חוסר השקט במהלך הקורס, צפיה להפסקות, כדי להתקשר, יציאה מהבית חצויה. ואז הברור הוא מה המקור לחוסר השקט? ומה הפעולה שננקטת, כדי להימנע מלהרגיש?

חזרה למסלול

אם כן, מה מסיט אותנו מלהיות אנחנו במלואנו? מה מונע מאיתנו להתבונן בשלמות על אופק חיינו מתוך ידיעה שאנו בדרך לשם?

התשובה היא חוסר כנות. בניית הרגלים, אשר הגרעין מהם הם נבטו הוא פחד מלהרגיש כאב. כדי לא להרגיש כאב אנו מתרחקים מעצמנו, גם אם המחיר הוא אובדן ה′אני′.

כל אותם זיופים עוצרים ומשבשים את הזרימה בחיינו . אלה מסיטים מחיים מלאי עוצמה. חיים אלה הינם בסך הכל שיקופים של חוסר הכנות שלנו עם עצמנו.

אז מה עושים? תן לעצמך להרגיש. אל תנסה לברוח מתחושת כאב. הפרדוקס הוא שככל שתברח מהכאב, ככל שינתן לו פחות מקום בזמן שבו הוא צץ – כך הוא יצמח וישתלט על חייך, יהיה נוכח בלתי רצוי וקבוע. ככל שתהיה קשוב יותר לעולם הרגשי הפנימי ותפעל בהלימה למסרים שהוא שולח, כך יתרחב הטווח הרגשי שלך. כך תחוש יותר חיים, יותר ממומשים  ומלאי עוצמה.

האלטרנטיבה הלא רצויה תהיה התנהלות כקורבנות של ההרגלים הלא-כנים שטיפחתם בחייכם. ככל שתקחו אחריות על ההלימה הכנה של חייכם עם עולמכם הפנימי, כך תצליחו להוביל את עצמכם לחיי חופש אמיתיים ולהגשים את אשר נועדתם להגשים. כנות פנימית זו תשתקף בחייכם.

סגירת מעגל

ולאמא מלאת רגשות האשם. ברגע שזו תקח אחריות על חייה, תפעל בכנות ובאומץ אל מול קשת רגשותיה – היא לא תזדקק יותר להאשמות. היא תשחרר את ההאשמה שלה את עצמה ואת סביבתה. היא תפסיק להתנהל כקורבן של חוסר הכנות שלה, ולזייף חיים קטנים.

אפשר עכשיו לקחת אחריות ולהתחיל לחיות

חיי חופש פנימי אמיתי והגשמה!