המעבר להורות

הורות היא חוויה נהדרת

כשהיינו קטנים שיחקנו באבא ואמא, הלכנו לטיול עם הבובה בעגלה, הכנו ארוחות, האכלנו את הבובה, הלבשנו אותה, הקראנו לה סיפורים, חזרנו מיום עבודה, ובערב הלכנו לישון , אחרי שזרקנו את הבובה בארגז או שכחנו אותה בחצר.
אבל במציאות כשאנו בוגרים אנחנו מגלים שלהקים משפחה זה לא משחק ילדים והוא לא נגמר בערב כשהולכים לישון, בדרך כלל אז מתחיל סיבוב שני של בכי האכלות וחיתולים.
מהרגע שנכנסתם להריון הפכתם להורים. והשינוי הוא מקיף ונרחב. הגזרה משתנה ומתעגלת וצריך ללבוש בגדים אחרים – בגדי הריון. גם הפעילויות משתנות פתאום קשה יותר לשבת וההליכה איטית יותר, אי אפשר להמשיך באימוני הריצה או לקפוץ בנג’י. צריך להקפיד יותר על הארוחות ולאכול נכון יותר. עולם התוכן משתנה אף הוא במהלך ההריון, כשאת עסוקה בקורסים של הכנה ללידה, בחירת שם לילד, בדיקות רפואיות ופעילויות מיוחדות להריוניות כמו יוגה או התעמלות.
במהלך ההריון מתמלאים בציפיות , איך זה להיות אמא ואבא, איך אני אגדל את הילד, מה אני בתור אמא יכולה להעניק לילדיי, איך יהיה הילד שלי, איזה עיניים יהיו, מה יאהב לעשות ועוד הרבה הרבה ציפיות.
עם הלידה את מגלה שלמציאות יש תוכניות משלה והן בכלל לא קשורות לציפיות שהיו לך.  פתאום אין לך זמן לכלום וכל חייך סובבים סביב התינוק שנולד, ועיקר פעילותך היומית היא החתלה, האכלה, ניקוי פליטות, הרגעה של בכי ושוב חיתולים ושוב האכלות ושוב פעם פלטו עלייך, וכבר שבועיים שאת לא ישנה כי התינוק המקסים שלך פשוט לא ישן בלילה.
את מגלה שאין לך זמן לעצמך שלא לדבר על זמן איכות עם בן זוגך, כל מה שחשוב לך נדחק הצידה כשאת עסוקה כל היום בתינוקך. אמהות רבות מפתחות רגשות של תסכול ואכזבה, הפער העצום הזה בין הציפיות למציאות נראה כמשהו בלתי ניתן לגישור, ועם תחושה זו מתפתחים גם רגשות אשמה. כולם מצפים ממך להיות אמא קורנת ומאושרת שמסוגלת בקלות להתמודד עם כל מה שתינוקה מציב לה אבל את מרגישה אבודה.

אז מה עושים? בונים רשת תמיכה ודואגים לזמן איכות.
אז נכון שעכשיו החיים השתנו ואת לא יכולה לצאת עם בעלך לסרט כל פעם שמתחשק לכם, אבל זה לא אומר שאתם צריכים להפסיק לחיות. פשוט מוצאים דרכים אחרות לחיזוק הקשר הזוגי.
שתפי את בעלך: נהלי עם בעלך שיחות על השינוי שאת חווה ועל הקשיים שאת מרגישה. אל תשכחי שגם הוא הפך לאבא וגם הוא חווה שינויים וגם בפניו ניצבים אתגרים חדשים. דאגו לעודד אחד את השניה ולתמוך זו בזה.
רשת חברתית: היעזרי, היעזרי, היעזרי. היעזרי בכל מי שמוכן לעזור ואת סומכת עליו. חברה קרובה, דודה, אמא, אחות, אחות טיפת חלב, היעזרי בהן להורדת העומס.  התייעצי, תני להן לחתל, לעשות כביסה, לשחק עם הילד, שתפי אותן במחשבותייך.
שחררי שליטה: מניסיוני ראיתי אמהות רבות שלא מוכנות שמישהו אחר יטפל בילד מלבדן, וגם אם הן נותנות לבעל לעזור הן בודקות כל צעד שהוא עושה ומעירות כל הזמן. בסופו של דבר הבעל פשוט מתייאש ומפסיק לנסות, הן לא מקבלות עזרה כי הן לא מוכנות לקבל אותה. שחררי שליטה תני למישהו אחר לעזור. בעלך הוא האבא, ביטחי בו שהוא יודע מה הוא עושה או שהוא יתייעץ אם הוא יצטרך. חישבי איך את היית מרגישה אם בעלך לא היה נותן לך לטפל בילד ושכבר היה מסכים היה מעיר לך על כל פעולה שאת עושה.
זמן איכות: דאגי לפנות לעצמך בהדרגה, שעה ביום שבה את מפנקת את עצמך, את לא  עושה כביסה ולא מנקה את הבית או משלמת חשבונות, את דואגת לעצמך. קיראי ספר, שמעי מוזיקה, עשי אמבטיה, צאי לקפה עם חברה, לכי להסתפר, יש כל כך הרבה דברים שאת רוצה לעשות למען עצמי- אז עשי אותם. אל תוותרי לעצמך, היותך אמא לא אומר שאינך אישה עצמאית ורעיה.
זמן איכות זוגי: חשוב שתמצאו את הזמן להיות אחד עם השני. שוחחו ביניכם על החלומות שלכם ולא רק על הטיפול בילד.  דאגו לצאת פעם בשבוע, אם זה טיול קצר ברחוב ואם זה בית קפה
לא מספיקים הכל: אל תעמיסו על עצמיכם מטלות. כעת משהבאתם ילד לעולם אל תצפו שתספיקו את כל מה שאתם רוצים להספיק. קחו בחשבון מראש, שבכל יום אתם יכולים להספיק מעט מטלות . יום אחד כביסה ויום אחד חשבונות ויום אחד קניות ויום אחד רופא. אל תצפו להספיק את הכל, ולא תרגישו את הלחץ שמתלווה לידיעה שיש כל כך הרבה דברים לעשות. דרגו את סדר המטלות, בררו עיקר מטפל ועשו לעצמיכם רשימה. זו הרגשה נפלאה לדעת שהיום יכולת למחוק את כל מה שהספקת.

לא משנה כמה קשה היה היום שלכם אין כמו החיוך של תינוקכם, הורות היא חוויה נהדרת ואפשר ליהנות ממנה.