הסכם קבלה

כולם עושים כמיטב יכולתם בכל עת

בספר החוקים הפרטי של כל אחד מאיתנו, אנו יכולים למצוא הסכמים רבים להם הסכמנו במהלך חיינו ולבחון את עצמנו כיצד אנו מיישמים את ביצוע ההסכמים בחיי היום יום.

אחד ההסכמים אותם נכון לבחון הוא הסכם הקבלה, קבלת העצמי, קבלת האחר וקבלת העובדות כפי שהם מופיעות בחיינו. כולם עושים כמיטב יכולתם כל העת.

המחשבה המנחה אותי בכתיבת הסכם זה היא המחשבה, שכל אדם שואף תמיד להיטיב עם עצמו ולא לפגוע בעצמו. בתהליך קבלת ההחלטות, תמיד אנו חושבים "מה הכי נכון לנו לעשות כרגע" או "כיצד הכי נכון לנו להגיב למה שקורה כעת" ובכך למעשה, על בסיס כלל הנתונים המצויים בידינו אנו מגיעים לקבלת החלטה ועם קבלת ההחלטה אנו מנסיים ליישמה באמצעים העומדים לרשותנו.

פילוסופים שונים ומדריכים רוחניים המייצגים אסכולות שונות מזמינים אותנו לקבל את מה שיש, לאהוב את מה שיש ולהבין שכל מה שאנו עושים הוא הטוב ביותר עבורנו ועבור האחר נכון לרגע זה. אימוץ רעיון זה, אכן מאפשר לנו לקבל את העבר בחיינו באמפתיה ובפחות שיפוטיות מכפי שבדרך כלל נוטים לנהוג.

 הרעיון מבוסס על העובדה הפשוטה, שנהגנו כפי שנהגנו ומכאן שלא יכולנו לנהוג אחרת. במידה ויכולנו לנהוג אחרת היינו נוהגים אחרת. עשינו כמיטב יכולתנו.

בהתבוננות פנימית על חיינו ועל מעשינו אנו יכולים להבחין מתי אנו פועלים מתוך יושרה פנימית ומתוך שמירה על ערכינו ומתי אנו בוחרים "לעגל פינות" ולהעניק לעצמנו "הנחות". זוהי למעשה הבחינה האמיתית לשאלה "מה עוד אנו יכולים לעשות על מנת לשנות ו/או לשמור על הקיים?" וזאת בטרם נשיב לעצמנו "עשינו כמיטב יכולתנו".

הסכם הקבלה, מציע להרחיב רעיון זה מאיתנו לבני משפחה, חברים, לקהילה ולכלל הציבור.

הסכם הקבלה מציע להבין שגם האחר תמיד עושה כמיטב יכולתו למענו ולמען האחר וזאת גם כאשר האחר מרגיש נפגע מהמעשה. אין הדבר אומר שאנו צריכים להסכים עם מעשיהם של האחרים, יחד עם זאת, הבנה וקבלה, שלאחר זכות חשיבה ופעולה שונים משלנו תאפשר לנו לפתוח ולפתח דיאלוג לבחינת המציאות מנקודת מבט ניטרלית ונקודתית לנושא הנתון ולא מתוך חיזוק העצמי או לעיתים ביטול העצמי.

כאשר אנו מסכימים להבין את זכותו של האחר להיות אחר, אנו הופכים להיות פחות שיפוטיים כלפי האחר (אשר חי ע"פ ספר החוקים הפרטי שלו, אשר לעיתים, שונה משלנו) ומנטרלים עכבות ומחשבות שאנו עדיין מחזיקים בהם ביחס לאחר.

במערכת יחסים בין הורים לילדים נכון לומר שלכל אחד מהצדדים השקפת עולם משלו ביחס לאופן בו נכון לנהל את מערכת היחסים. פעמים רבות במהלך החיים, אנו מוצאים את עצמנו בעמדה שונה מזו של הורינו ואין אנו מוכנים לקבל את דרכם ולעיתים אף חושבים שהם פועלים בכוונה למנוע מאיתנו דברים כאלו או אחרים. מחשבות אלו מעכבות בעדנו מלפתח תקשורת פתוחה ומאפשרת עם הורינו ולעיתים אף לפעול בניגוד לדעתם. עם השנים, ולעיתים כאשר אנו הופכים בעצמנו להיות הורים, אנו מתחילים לראות את המציאות באור אחר ולהתייחס להורינו ולדרך בה בחרו לגדל אותנו באופן שונה. אין אנו חייבים לקבל את דרכם של הורינו ואת אופן חשיבתם, יחד עם זאת הסכם הקבלה שהם פעלו כמיטב יכולתם באותו רגע נתון בו הם קיבלו את החלטותיהם, יכולה לסייע בעדנו לשפוט אותם פחות ולנסות ולפתח דיאלוג חדש.

כאשר אנו מתראיינים למקום עבודה חדש ולאחר הראיון מקבלים תשובה שלילית, יהיה קל יותר להמשיך בתהליך חיפוש עבודה מתוך ההבנה, שכפי שאנו עשינו כמיטב יכולתנו כך פעלה גם החברה. קבלת עובדה זו תזמין אותנו לחדד את כישורינו ולהיות יצירתיים יותר בהמשך התהליך.

בניהול מערכת זוגית כגון חברות, שותפות או נישואין, קבלת העובדה שכל צד עושה כמיטב יכולתו לרגע נתון מאפשרת לראות את הצד האחר בעיניים פקוחות יותר ומנקודה זו להמשיך את הדיאלוג. הדבר גם מיישר קו בין רמת הציפיות שיש לכל צד מן הצד השני מול המציאות הקיימת ומאפשר תיאום ציפיות מחדש.